תמונה: sacheng095/depositphotos.com

משנת 1948 רצועת עזה הייתה תחת כיבוש מצרים. ביוני 1967, במהלך מלחמת ששת הימים, רצועת עזה עברה לשליטת ישראל. באותה עת התגוררו ברצועת עזה כ-400 אלף איש.
בספטמבר 2005, כחלק מתוכנית הניתוק החד-צדדי, ישראל נסוגה לחלוטין מרצועת עזה, שמספר תושביה כבר הגיע לבין 1,070,000 ל-1,376,289 איש לפי מקורות שונים.

בשנת 2006, חמאס דחק את פתח והשתלט על השלטון ברצועת עזה. מטרת חמאס היא ליצור מדינה איסלאמית על פני כל האדמה ההיסטורית של פלסטין מהים התיכון ועד נהר הירדן. כך שתומכי 'הסדר היום הפרוגרסיבי' במדינות המערב, הקוראים בהפגנות נגד ישראל את הסיסמה 'מהנהר עד הים פלסטין תשתחרר', אם במודע ואם בטיפשות, אך מחזקים במילה במילה את חמאס בשאיפתו להשמיד 7 מיליון יהודים החיים בישראל.

במשך כמעט עשרים שנה של שלטון חמאס הפך את רצועת עזה למחנה טרור אחד גדול, שאוכלוסייתו חרגה מ-2 מיליון תושבים. התקנות טילים בשכונות מגורים, מחסני נשק בבתי ספר, מרכזי פיקוד בבתי חולים, מנהרות תת-קרקעיות להעברת טרוריסטים באורך של מעל 450 קילומטרים. וכל זה תחת עיניים ובהשתתפות עובדי אונר. הסיוע הבינלאומי, שזרם לרצועת עזה במשך שנים, הופנה לחימוש, בניית מנהרות ותעמולה.

אירועי ה-7 באוקטובר הביאו לעלייה חדה באנטישמיות והדגימו עד כמה העולם עדיין משוחד נגד היהודים. בית המשפט בהאג הוא התגלמות חדשה של פרשת דרייפוס. ירדן, קטאר, בליז, בנגלדש, מצרים, אינדונזיה ואפילו סלובניה כבר הכריזו על רצונם לתמוך בתביעה של דרום אפריקה ולהביע דבר על חמאס.