"מדינה לא מתקיימת ללא העם והעם אינו מתקיים ללא המדינה"- אמירה זו משקפת באופן מיטבי את טיב היחסים בין מדינת היהודים לבין העם היהודי השוהה בתפוצות.
הפרויקט החשוב ביותר של העם היהודי במאה ה-20- הקמתה מדינת ישראל.
לעומת זאת, במאה ה-21, הפרויקט החשוב ביותר של עמנו – זו שיבתם של כל היהודים לגבולות מדינתם. הצלחת הפרויקט תבטיח את הצלחתו של עם ישראל ומדינת ישראל גם יחד.
שיבתם של היהודים לגבולות מדינתם – הנו פרויקט הזנק הגדול והחשוב ביותר של המאה ה-21 ובהצלחתו תלוי העתיד של עם ישראל ומדינתו. למען הצלחתו של פרויקט זה, שהוא-הוא גולת הכותרת של החזון הציוני, הוקמה המחלקה שלנו והיא פועלת ותמשיך לפעול ביתר שאת.
באוקטובר 2015, בירושלים נערך הקונגרס הציוני העולמי ה-37. אחת מהחלטותיו המרכזיות של הקונגרס הייתה החלטה על הקמתה של המחלקה לעידוד עליה בהסתדרות הציונית העולמית.
גל העלייה הגדול של שנות ה-90, כאשר כשלושה מיליון יהודים עלו לארץ, כבר מאחרינו. עידן הגלובליזציה גרם בין השאר לכך, שרבים מיהודי התפוצות חדלו מלהבחין בחשיבותו של הערך הציוני המרכזי: קיבוץ גלויות. אך גם אלה שאינם רואים היום צורך בעלייה, מבינים את החשיבות של הקשר הרוחני של יהודי התפוצות עם מדינת היהודים.
עידן האינטרנט העניק לכולנו אפשרויות תקשורת רבות ומגוונות. היום אנו שואפים מידע לא רק מתקשורת, אלא בעיקר מרשתות החברתיות, אשר הפכו לכלים המרכזיים בדבר עיצוב דעת הקהל ותקשורת בין האנשים.
על מנת לחזק את הקשר של יהודי התפוצות עם מדינת ישראל, לסייע להם לקבל החלטה מושכלת על חזרה למולדת ההיסטורית, הוקמה המחלקה לעידוד עליה בהצ"ע.
פרדוקסלית, היום, כשכל יהודי אשר ובאשר הוא יודע כי הוא יכול לעלות להרץ בכל רגע, המוטיבציה לשוב פחות חזקה מאשר בתקופות של קמתה של מדינת ישראל.
המציאות החדשה יצרה צורך בגישות, רעיונות ואנשים חדשים. הגיע הזמן להחזיר למונח "ציונות" את המשמעות הגבוהה המקורית שלו, למלא אותו ברוח הרומנטית של אבות המייסדים.
מרינה רוזנברג קוריטני – ראשת המחלקה לעידוד עליה. בפעם הראשונה בתולדות הצ"ע, לעמוד בראשה של אחת המחלקות בה נבחרה הנציגה של העלייה האחרונה הגדולה מבריה"מ לשעבר.
מרינה רוזנברג-קוריטניה
מרינה רוזנברג-קוריטניה עלתה לארץ מקזחסטן ב-1995. מאז עלייתה, עשתה כברת דרך ממורה בבית ספר עד לראש המחלקת בהסתדרות הציונית העולמית. גרה בבאר שבע.
בקריירה שלה:
השכלה:
תואר שני בתחום "מודלים התנהגותיים תאורטיים" (הטכניון, ניו יורק)
כיווני פעולה:
מוטיבציה וסיוע בהכנה לשובו של פליטים.
היום, כל מי שיש לו זכות עלייה לפי חוק השבות, יודע שהוא יכול לעלות לישראל בכל רגע. אך אין לכולם מוטיבציה לבצע צעד זה. הגיע הזמן להחזיר למונח "ציונות" את המשמעות הגבוהה שלו. החלטה לעלות – היא הצעד הראשון לדרך החזרה למולדת. הצעד הבא – הכנה לעליה. לימוד עברית, הכוונה מקצועית, בחירת מקום מגורים, הבנה של זכויות ומעמדם של העולים החדשים והכנת תוכנית קליטה אישית – כל אלו גורמים מרכזיים, ובהם במידה רבה תלוי, כיצד יתחילו ויתנהלו החיים החדשים בישראל. לכן, חשוב שהאנשים יגיעו לישראל מוכנים.
עידוד ללמוד את השפה העברית.
הידע בשפה – הוא הגורם המרכזי ביצירתה של הזהות הלאומית. אנו מרחיבים את רשת האולפנים והקורסים ללימוד עברית ברחבי העורכים באופן קבוע את הכשרות המורים בכיתות האולפן שלנו. במהלך השנה הראשונה של פעילות המחלקה, נפתחו 400 כיתות אולפן חדשות. ומדי שנה, מספרן הולך ועולה. עובדה: העולים שבאו לישראל עם הידע ולו בסיסי בעברית, נקלטים באופן מהר ומוצלח יותר.
חיזוק קשר בין יהודי התפוצות למדינת ישראל.
יהודי התפוצות הם חלק בלתי נפרד מעם ישראל. ההתחדשות ותמיכה בקהילות היהודיות חייבות להתבסס על חיזוק הזהות הלאומית של יהודי תפוצות ויצירתה של תחושת הקשר החזק עם ישראל וגאווה בהישגיה. חשוב מאוד לדעת לעבוד לא רק עם היהודים שמלוכדים בקהילות, אלא להגיע לכל יהודי אשר ובאשר הוא. עלינו לבנות גשרים המגשרים את ישראל גם עם יהודים "לא מלוכדים", בעיקר עם הצעירים הנמצאים מחוץ לטווח הפעולה של הארגונים והקהילות הקיימים.
