בערב ה-24 בינואר החל חג טו בשבט, שימשך כל היום מחר. החג מתקיים בזמן שבו העצים בישראל מתעוררים מתרדמת החורף שלהם. טו בשבט, או 'ראש השנה לאילנות' בעברית, מתורגם ל'ראש השנה של העצים'. זהו חג לאומי יהודי שמסוגל במסורת בישראל ובקהילות היהודיות ברחבי העולם, ושורשיו עמוקים בהיסטוריה. לפי המדרש (חלק מהתורה שבעל פה), העצים, שראו שאלוהים נתן לבני אדם חג שנה חדשה, הרגישו מופקרים וביקשו יום דומה גם להם. כך הפך היום ה-15 של חודש החורף שבט לחג הידוע לנו כטו בשבט. בשנת 2022, התאריך חל ב-6 בפברואר. טו בשבט מסמן את הגבול בין השנה הפיננסית הישנה לחדשה עבור עצים נושאי פרי. לפי התורה, יהודים נדרשו לתת עשירית מקציר הפרי בכל שנה כמתנה לכוהנים במקדשים או לעניים. טו בשבט נחשב ליום שקובע לאיזו שנה שייכים הפירות. אם הפרי נקבע לפני התאריך הזה, הם נחשבים פירות של השנה היוצאת.

היום, מסורות חגיגת טו בשבט התחדשו. בשנת 1908, התאחדות מורי היהדות הקימה מסורת חדשה לחג הזה – נטיעת עצים צעירים. מעט לאחר מכן, קרן הקיימת לישראל תמכה ופיתחה את המסורת הזו. מאז הפך לנהוג ביום זה בישראל ובקהילות היהודיות ברחבי העולם לשתול עצים חדשים.

במסורת, מתקיים ארוחת ערב חגיגית במשפחה בטו בשבט. המנות העיקריות הן פירות שגדלו באדמות ישראל. נהוג לשים על השולחן שבעה מינים לטו בשבט: חיטה, שעורה, זיתים, ענבים, תמרים, תאנים ורימונים. הפירות אינם חייבים להיות טריים. ענבים, תמרים ותאנים יכולים להוגש כפירות יבשים. זיתים יכולים להיות משומרים או כשמן זית. רימון יכול להיות מוחלף במיץ. חיטה ושעורה מוגשים כעוגיות וקרקרים או מבושלים כדייסה. חגיגת טו בשבט השנה מוצללת על ידי הפיגוע הטרוריסטי של חמאס על ישראל, פעולות צבאיות ברצועת עזה, וגורלם של בני ערובה שנתפסו. נטיעות העצים החלו הרבה לפני החג והתקיימו באזורים שונים של הארץ, כולל היער ליד קיבוץ בארי, שנפגע מהאירועים של ה-7 באוקטובר. חלק חדש של היער נטוע לזכר כל הנופלים על ידי טרוריסטים.