המחלקה לעידוד עלייה ערכה הרצאה מקוונת של ד"ר נעמי חביב מהאוניברסיטה העברית, אשר פיתחה שיטה חדשנית ויעילה ביותר של בדיקת נגיף הקורונה. מכיוון שהרצאה נועדה בעיקר לקהל יהודי ארגנטינה, היא נערכה בעברית עם תרגום לספרדית. תגובות היו רבות ונלהבות ביותר ועל בכך בין ביתר תעיד כתבה שפורסמה בביטאון מקומי Vis-A-Vis אשר תרגומה לעברת מובא להלן.

ראשת המחלקה לעידוד העלייה מרינה רוזנברג קוריטני:

הרצאתה של נעמי חביב נותנת לאנשים תקוה ובה בעת מעוררת גאווה במדינה יהודית".ё

נעמי חביב, חוקרת ישראלית: "פיתחנו שיטה שמאפשרת לערוך בדיקות לווירוס קורונה פי 10 מהר יותר".

Vis-A-Vis – 21  21 באפריל

המחלקה לעידוד העלייה בהסתדרות הציונית העולמית (WSO) ערכה ועידת זום עם הרופאה הישראלית נעמי חביב, חוקרת מהאוניברסיטה העברית בירושלים , אשר פיתחה זה עתה שיטת בדיקה לנגיף הקורונה מהירה פי 10 משיטות הקיימות כעת וצורכת ריאגנטים נגישים בכל מדינה.

בוועידת הווידיאו הסבירה חביב (בעברית) כיצד הצליחה לפתח בדיקות אלו,ה ואלחנדרו מלינקובסקי, רכז המחלקה לקידום העלייה של OSM, תרגם את הרצאתה לספרדית על מנת  שמשתתפים יוכלו להבין את המסר.

חביב סיפרה כי עיסוקה העיקרי בשבועות האחרונים היו ניסיונות לפתח שיטת בדיקה טובה ועילה  יותר ל- COVID-19משיטות שקיימות כיום ב: "השיטות הקיימות מגבילות אותנו מאוד בכמות הבקידות האפשרית. אז הרעיון היה להגדיל את הכמות. איך אפשר לעשות את זה? לאן אתה רוצה להגיע? המטרה: להיות מסוגלים לאבחן כמה שיותר אנשים ולאפשר לכמה שיותר אנשים לצאת החוצה. אם  הבדיקה  תהיה מהירה דיו וכולם יוכלו לעבור אותה, רוב רובם יוכלו להשתחרר מההסגר ולחזור לחיים נורמליים.

העבודה נעשתה על ידי צוות גדול מאוד. זה כולל את המעבדה שלי, אשר היא חלק ממרכז הלימודים, שהוא המוח של האוניברסיטה העברית בירושלים, ויחד עם אנשי המעבדה שלי עבד צוות המעבדה של ניר פרידמן. מדובר ב-15 חוקרים. עבדנו במשמרות 24 שעות ביממה בשיתוף פעולה הדוק עם ד"ר דנה וולף ממרכז רפואי הדסה. דנה וולף היא זו שעשתה ניסויים קליניים לשיטתה שפיתחנו. הרי כל מה שיוצא ממעבדה צריך להיות מיושם בתנאים קליניים.

נניח, בא מישהו שיש לו תסמינים ואולי הוא נשא נגיף הקורונה. מה עושים? לוקחים דגימה ומפרקים אותה למולקולות שונות. אנו מחלצים את המולקולה שמעניינת אותנו, שהיא RNA (חומצה ריבונוקלאית), ועם אותה מולקולה אנו עובדים בשיטת ה- PSA, PSR, הקיימת כיום. הבעיה הגדולה  היא שהשיטה זאת מורכבת מאוד ואינה יעילה מספיק. היא מגבילה את מערכות הרפואה בכמות  האפשרית של הבדיקות מכיוון שהן נמשכות זמן רב מדי ודורשות ריאגנטים (חומרים) אשר כל חברות הפארם העולמיות גם יחד אינן מסוגלות ליצור בכמויות הנדרשות. החומרים הנדירים והיקרים האלה דרושים לשלב החשוב ביותר של כל בדיקה, שהיא הפרדת מולקולות.

אז בהתבסס על כל הידוע נכון להיום  על RNA, פתחנו שיטה חדשה. היא בנויה על שימוש במיקרו-כדוריות מגנטיות. הן מושכות מולקולות  RNA ומאפשרות לנו להפריד אותן משאר המולקולות שבמדגם. שיטה חדשה זו מאפשרת לבצע בדיקות פי-10 מהר יותר בהשתמש בחומרים הנגישים בכל העולם.

בשיטה שלנו כבר משתמשים בכל מערכת הבריאות ישראלית, והצעדים הראשונים לקראת זה נעשו במרכז הרפואי הדסה. אנו רוצים להגיע לעשרות מאות אלפי בדיקות. אנו שואפים לאפשר בדיקות מהירות ונגישות לא רק בישראל, אלא בעולם כולו, על מנת שהאנושות תוכל מה שיותר מהר לחזור לחחי השגרה".