תמונה: Shutterstock.com / Sopotnicki

כמנהגה, המחלקה לעידוד עלייה ערכה לקראתו ובמהלכו של יום ירושלים סדרת אירועים מרשימים בכל מדינות פועלה. מסיבות מובנות, בשנתיים האחרונות אירועים אלה נערכים במרחב מקוון, אך הדבר לא משפיע כהוא זה על איכותם וחשיבותם. נהפוך הוא, האינטרנט מאפשר להרחיב באופן משמעותי את קהל יעדם.

בארה"ב וקנדה, לרגל יום ירושלים המחלקה העבירה מפגש חגיגי עם האמן הישראלי אלכס לווין תחת הכותרת "ירושלים מזווית ראיה של האמן". המפגש נערך במסגרת הסדרה "שיחות עם בעלי שם", אותה מנחה הרב בן ציון לסקין.

בצרפת ובלגיה נערכו שני אירועים.

הראשון, תחת הכותרת "ישראל עיצבה אותי", היה המפגש עם מישל קיצ'קה, עולה חדש מבלגיה אשר בנה את עצמו בישראל, עשה קריירה של מאייר וקריקטוריסט וכתב "רומן גרפי ואוטוביוגרפי "רוטב חריף פלאפל". מישל סיפר על מפגשים ואירועים שעיצבו את אישיותו בארץ, על עלייתו ועוד על אינספור דברים מעניינים ומרתקים הקשורים לבירת ישראל ולתושביה.

במפגש השני תחת הכותרת "יום ירושלים", מורה דרך דן לוי סיפר על היסטוריה מפוארת של עיר הבירה ועל חיי היומיום של ירושלמים בעיר תוססת ומתפתחת בקצב מסחרר.

קהל יהודי אנגליה ואירלנד נחשף למפגש מרתק תחת הכותרת "יום ירושלים: סיפורי עלייה".

במסגרת המפגש, שנערך על ידי המחלקה בשת"פ עם עיריית ירושלים, הצופים נחשפו לסיפורן האישי של שלוש משפחות העולים מבריטניה שגרות כעת בבירת ישראל.

בברזיל, תלמידי האולפנים שלנו ויהודי קהילות מקומיות השתתפו בביקור וירטואלי במוזיאון רוקפלר. בוגרת אונ' העברית, מורה דרך והסטוריונית ג'יוליה-אלין צ'ווקיס, שהיא גם עולה חדשה מעיר ברזילאית פורטו-אלגרי, סיפרה על הקרב, בו חיילי צה"ל כבשו את מתחם המוזיאון ביוני 1967 ועל סיפור הצלתן של מגילות ים המלח שנשמרו במוזיאון זה.

עבור קהל היהודים דוברי ספרדית באמל"ט (ארגנטינה, אורוגוואי, מקסיקו, פנמה וצ'ילה), המחלקה הכינה וערכה לכבוד יום ירושלים שני אירועים.

הראשון הועבר בשת"פ עם הפדרציה הציונית בארגנטינה (OSA). במהלכו, המשתתפים נחשפו לסיור וירטואלי מרתק בחוצות וסמטאות העיר.

האירוע השני, היה מפגש מקוון עם פלר חסן-נחום, סגנית ראש העיר ירושלים, המחזיקה תיקים קשרי חוץ, שיתוף פעולה כלכלי ותיירות.

ראשת המחלקה לעידוד עלייה מרינה רוזנברג-קוריטני:

בכ"ח אייר תשכ"ז (7 יוני 1967), התגשם חלומו בן שנות אלפיים של העם היהודי על שיבתו לציון – במלוא מובן המלה וללא שום סייג. עד מלחמת ששת הימים היהודים ומדינה שלהם היו מנותקים מציון ומרוב המקומות הקדושים של ירושלים. הסמלים הבולטים ביותר של היהודית, ההיסטוריה והתרבות שלנו, הוחזקו ע"י ממלכת ירדן ועיר הבירה שלנו הייתה מבותרת בחומת בטון.

השנה חגיגות יום ירושלים עברו תחת הצל העכור של פרעות בחוצותיה והמטר טילים מעזה. אך אויבי המדינה והעם היהודי לעולם לא יצליחו להרתיע אותנו מלחגוג את החג הזה. הם לא יסובבו אחורה את גלגל ההיסטוריה. ירושלים תשאר לנצח בירתה המאוחדת של מדינות ישראל ושל עם ישראל. היא תישאר לנצח עיר תוססת, מתפתחת ופתוחה בפני כל יהודי אשר ובאשר הוא. לכן אני אומרת לכולכם: בשנה הבאה בירושלים, במדינת ישראל!