הפרס הוענק על הסבר מנגנוני הצמיחה הכלכלית החדשנית. מוקיר קיבל חצי מהפרס בסך 5.5 מיליון כתר שוודי על זיהוי התנאים המקדימים לצמיחה מתמשכת באמצעות התקדמות טכנולוגית. אג'יון והאוויט חלקו ביניהם את החצי השני של הפרס על התיאוריה של צמיחה מתמשכת דרך הרס יצירתי.

על פי הצהרת ועדת נובל, במאתיים השנים האחרונות העולם היה עד, לראשונה בהיסטוריה, לצמיחה כלכלית מתמשכת שעזרה למספר עצום של אנשים לצאת מעוני והפכה לבסיס לשגשוג המודרני. הזוכים השנה הסבירו כיצד בדיוק חדשנות הופכת לדחף להתקדמות נוספת.

ג'ואל מוקיר: מהשואה לפסגות המדע

ג'ואל מוקיר בן 79. הוא נולד בליידן שבהולנד, במשפחה של יהודים הולנדים ששרדו את השואה. אביו נפטר כשהיה בן שנה, ואמו העבירה אותו לישראל, שם גדל בחיפה.

בשנת 1968 קיבל מוקיר תואר ראשון בכלכלה ובהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן המשיך את לימודיו בארצות הברית: בשנת 1972 קיבל תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת ייל, ובשנת 1974 הפך לדוקטור לכלכלה מאותה אוניברסיטה.

משנת 1994 מכהן מוקיר כפרופסור לכלכלה ולהיסטוריה באוניברסיטה הצפון-מערבית בארצות הברית. משנת 2001 הוא גם מלמד בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, וממשיך לשמור על קשרים הדוקים עם הסביבה המדעית הישראלית.

מחקר פורץ דרך על מקורות השגשוג

עבודתו המדעית של מוקיר מתמקדת בחקר השורשים התרבותיים והמוסדיים של המהפכה התעשייתית באירופה. הוא הגיע למסקנה שהתנאי המקדים החשוב ביותר למודרניזציה לא היו צעדים כלשהם של ממשלות ואפילו לא שוק חופשי, אלא תרבות ומוסדות.

הוא רואה בשורש התרבותי של המודרניזציה את הופעת האמונה באפשרות ובתועלת של הקדמה, ובשורש המוסדי – את הפיצול הפוליטי של אירופה של ימי הביניים בשילוב עם מרחב אינטלקטואלי אחיד שנוצר על ידי הכנסייה הקתולית. שילוב זה תרם להופעה ולפיתוח של רעיונות חדשים, ליזמות ולחדשנות.

מייצרי הרעיונות החדשים יכלו להינצל מרדיפות על ידי בריחה למדינה אחרת – אפשרות שלא הייתה קיימת, למשל, בסין האחידה, שבתקופת ימי הביניים המוקדמים הקדימה משמעותית את אירופה בהתפתחות הטכנולוגית.

את תוצאות מחקריו סיכם מוקיר בספר "תרבות הצמיחה: מקורות הכלכלה המודרנית", שיצא לאור ב-2016. מבקרים העריכו מאוד את העבודה הזו, ורבים כבר אז כינו אותה ראויה לפרס נובל. ועדת נובל ממליצה על עבודה זו לכל מי שרוצה להבין טוב יותר את העולם המודרני.

ועדת נובל מציינת שמוקיר הדגים: כדי שחדשנויות יעקבו זו אחר זו בתהליך המייצר את עצמו, אנחנו צריכים לא רק לדעת שמשהו עובד, אלא גם להחזיק בהסברים מדעיים מדוע זה כך.

ישראלים – זוכי פרס נובל

ג'ואל מוקיר הפך לישראלי ה-14 שמקבל את פרס נובל. נכון לשנת 2024 קיבלו פרס נובל 13 אזרחי ישראל: שלושה זוכים בפרס לכלכלה לזכר אלפרד נובל, אחד לספרות, שישה לכימיה ושלושה פרסי שלום.

הנה הרשימה המלאה של זוכי נובל ישראלים:

ספרות:

• 1966 – שמואל יוסף עגנון – על אמנות הנרטיב המקורית והעמוקה שלו, בהשראת מוטיבים עממיים יהודיים

פרס שלום:

• 1978 – מנחם בגין – על הכנה וחתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים
• 1994 – יצחק רבין ושמעון פרס – על המאמצים להשגת שלום במזרח התיכון

כלכלה:

• 2002 – דניאל כהנמן – על יישום מתודולוגיה פסיכולוגית במדע הכלכלה, במיוחד בחקר גיבוש שיפוט וקבלת החלטות בתנאי אי-וודאות
• 2005 – רוברט אומן – על הרחבת ההבנה של בעיות קונפליקט ושיתוף פעולה באמצעות ניתוח במסגרת תורת המשחקים
• 2021 – ג'ושוע אנגריסט – על תרומה מתודולוגית לניתוח קשרי סיבה ותוצאה
• 2025 – ג'ואל מוקיר – על זיהוי התנאים המקדימים לצמיחה מתמשכת באמצעות התקדמות טכנולוגית

כימיה:

• 2004 – אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר – על גילוי פירוק חלבון בתיווך יוביקוויטין
• 2009 – עדה יונת – על מחקרים של מבנה ותפקוד ריבוזומים
• 2011 – דן שכטמן – על גילוי קווזי-גבישים
• 2013 – אריה ורשל ומיכאל לוויט – על יצירת מודלים רב-רמתיים של מערכות כימיות מורכבות

בישראל יש יותר פרסי נובל לנפש מאשר בארצות הברית, צרפת וגרמניה. בהתחשב בכך שמדינת היהודים הוקמה רק בשנת 1948, והפרסים מוענקים משנת 1901, זהו באמת הישג יוצא דופן המעיד על הרמה הגבוהה של המדע והחינוך הישראלי.

ניצחונו של ג'ואל מוקיר בשנת 2025 הוא לא רק ניצחון אישי של מדען מצטיין, אלא גם אישור נוסף לכך שישראל נותרה אחד מהמרכזים העולמיים של מחשבה מדעית וחדשנות.