על רקע האיום ההולך ומתגבר של הפרויקט הגרעיני האיראני, ישראל יזמה מתקפה מונעת רחבת היקף, שכללה את שטחה של כל הרפובליקה האסלאמית.

כרוניקה של התקפת ישראל

בליל ה-13 ביוני חיל האוויר הישראלי תקף במתקפה אווירית מרוכזת את האובייקטים המרכזיים של התשתית הצבאית האיראנית. המטרות כללו מחסני טילים בליסטיים, מרכזי פיתוח טכנולוגיות גרעיניות, מערכות נ"מ, וגם שיירות שהעבירו נשק אסטרטגי.

במקביל לפעילות האווירית הופעלה רשת מערכות לחימה סודיות, שהוצבו מראש בתוך איראן במסגרת מבצע סודי שביצע המוסד במהלך החודשים האחרונים.

רשת הפעולה של המוסד: שלושה שלבים של מלחמה חשאית

המתקפה הפכה לאפשרית הודות לעבודת מודיעין עמוקה, שאפשרה לזהות במדויק את מיקומם של המומחים האיראנים המרכזיים וכן של האובייקטים הצבאיים. לאחר מכן בוצעו שלוש פעולות מקבילות:

1. פיצוץ מערכות הנ"מ מהקרקע: יחידות השיגור הניידות של המוסד

קבוצות פיקוד של המוסד במרכז איראן הפעילו נשק מונחה בדיוק גבוה בקרבת מערכות הנ"מ האיראניות. עם תחילת המתקפה הושקו הטילים באופן סינכרוני מתוך המדינה, והשמידו את האלמנטים המרכזיים של מערכות הנ"מ. זה אפשר טיסה בטוחה למטוסים הישראליים לעומק שטח איראן.

2. הפגזות על מערכות הנ"מ מפלטפורמות ניידות

הפעולה השנייה כללה מערכות תקיפה וטכנולוגיות מתקדמות, שהוסוו כאמצעי תחבורה אזרחיים. ברגע תחילת המתקפה הופעלו מערכות אלו לפעולה והשמידו את המתקנים הניידים של מערכת הנ"מ האיראנית, שפעלו מחוץ למערכת ההגנה הקבועה.

3. מתקפת רחפנים על טילים בליסטיים

האלמנט המרכזי בפעולה היה שימוש ברחפנים, שהוטמנו מראש בשטח איראן. בסיס הרחפנים הסודי, שהוקם לא רחוק מטהראן, הופעל ברגע הקריטי. הרחפנים השמידו מתקני שיגור טילים בליסטיים, שיכולים היו להגיע לשטח ישראל.

ניתוח: הדגמת יכולות ואות לטהראן

הפעולה הייתה לא רק תגובה לכישלון הדיפלומטיה, שנרשם בדו"ח ה-IAEA, אלא גם אות לשחקנים אזוריים וגלובליים: ישראל מוכנה לפעול באופן עצמאי ומונע במקרה של איום על קיומה.

ישראל מדגימה כי יכולותיה לנהל מלחמה היברידית כוללות שילוב של תקיפות סייבר, פעולות סודיות, תקיפות אוטונומיות וקמפיין אווירי גלוי. לראשונה מערכת כה מורכבת הופעלה באופן סינכרוני במספר רבדים.

במקביל, בין המטרות נכללו לא רק אובייקטים של התשתית הצבאית, אלא גם נציגים בכירים של האליטה הצבאית והתוכנית הגרעינית האיראנית, מה שמצביע גם על אופי ממוקד של התקפה ועל הדגש על מניעת אסקלציה עתידית.

תגובה בינלאומית

הקהילה הבינלאומית הביעה דאגה מהתפתחות הסכסוך. עם זאת, החלטת ה-IAEA משמשת רקע משפטי ומוסרי לפעולות ישראל. בהכיר בכישלון המאמצים הדיפלומטיים, מדינות מערביות רבות נמנעות מביקורת חריפה, ומסתפקות בקריאות להרגעה.