אנטישמיות ללא מסכות: כרוניקה של זמן חדש
כל יום, הכרוניקה של אירועים אנטישמיים מתמלאת בדפים חדשים.

במלבורן שרפו בית כנסת, כאשר בו התפללו עשרים אנשים. זה לא גרפיטי על הקיר, לא איום אנונימי באינטרנט. זה אש, שהוצתה בבית עם אנשים בפנים.
בבריטניה, כוכבי הבמה המוזיקלית – Massive Attack, בריאן אינו, Garbage, Kneecap, Fontaines D.C. – התאחדו למה שנקרא "הסינדיקט האתי של פלסטין". המטרה שלהם לא מוסתרת: לשלול את לגיטימיות ישראל. קריאות להשמדת המדינה היהודית כעת נשמעות לא רק מפי טרוריסטים, אלא גם מעל במות של פסטיבלים אירופיים, לתשואות הקהל "הפרוגרסיבי".
ברודוס שביוון, נערים ישראלים הותקפו על ידי משתתפי מחאה אנטי-ישראלית, חמושים במקלות ובסכינים. מילות שנאה התהפכו לאלימות פיזית.
אך המקרה בולנסיה (ספרד) חורג מכל גבולות הדמיון. כאן, התוקפים לא היו מרגינלים או סלבריטאים ששיכרה אותם ה"פרוגרסיביות" שלהם. כאן פעלה המדינה.
חמישים ילדים יהודים מצרפת, בגילאי 13–15, הוסרו מטיסת החברה Vueling בשדה התעופה של ולנסיה. ה"אשמה" שלהם? שרו בעברית. הצוות כינה זאת "רעש", ולאחר מכן האשים את הילדים בשייכות ל"מדינה טרוריסטית".
השוטרים שהגיעו הוציאו את הילדים מהמטוס, ואת המלווה בת ה-21 הפילו לרצפה ואזקו באזיקים. היא שוחררה רק לאחר שחתמה על התחייבות שלא לפרסם וידאו של האירוע. השוטרים דרשו מהילדים למסור את הטלפונים שלהם, אסרו עליהם לצלם. מה הם כל כך נלחמו להסתיר?
אין שום תגובות מחברת התעופה Vueling. אין שום התנצלויות מהמשטרה הספרדית. אין שום תגובה מהרשויות המקומיות והמרכזיות. השתיקה שלהם שקולה לשותפות בפשע.
נראה שעובדי Vueling והשוטרים, לפי כל הנראה, נהנו מהאפשרות להראות לילדים היהודים "את מקומם". זה מזכיר מקרה אחר – בהולנד, שם השוטרים סירבו לשמור על מוסדות יהודיים מ"שיקולים מוסריים", מוצאים "הבנה מהנהלה". המשטרה הספרדית הלכה רחוק יותר: היא לא רק סירבה להגן – היא הפכה לאיום בפני עצמה.
מה יהיה מחר? מעצרים על צלילי שופר? מעצרים על כוכב דוד על הצוואר?
אנו עומדים מול מציאות אכזרית: האנטישמיות האירופית כבר לא מסתתרת בצל, היא פועלת ללא מעצורים.
הרב הראשי של בית הכנסת הגדול בפריז אמר לאחרונה: "היום ברור, שאין עתיד ליהודים בצרפת. אני ממליץ לכל צעיר לעזוב לישראל או למדינה בטוחה יותר".
דבריו אינם פאניקה, אלא הערכה נכונה של המציאות. ישראל נותרה המקום היחיד על פני האדמה, שבו יהודי אינו מטרה, לא סמל לשנאה זרה, לא תירוץ ל"זעם מוסרי". פשוט אדם בביתו.
P.S.: כעת, כאשר וידאו של האירוע זכה להפצה רחבה ברשתות החברתיות וקיבל חשיפה נרחבת, הנהלת חברת התעופה מנסה להוכיח שלא הייתה כוונה אנטישמית מאחורי האירוע.
מרינה רוזנברג קוריטני, ראש המחלקה לעידוד עליה בהסתדרות הציונית העולמית.