תולדות הציונות ומדינת ישראל: 15-8 בספטמבר
A poster calling for enlisting of recruits in the Jewish Brigade in the British Army, 1944 / Wikimedia
8 ספטמבר 1949 – הכנסת מקבלת שני חוקים חשובים: חוק שירות הבטחון וחוק חינוך חובה.
9 ספטמבר 1940 – מטוסים איטלקיים מפציצים את תל אביב. למעלה מ-100 הרוגים, פצועים רבים ונזקים קשים לרכוש. האיום האיטלקי הוא גם מדרום, מאחר שהצבא האיטלקי חוזר מלוב למצרים.
10 ספטמבר 1952 – הסכם השילומים בין גרמניה מערבית מצד אחד, מדינת ישראל ואירגונים יהודיים בעולם מצד שני, נחתם בלוקסמבורג. גרמניה מתחייבת לשלם למדינת ישראל 3 מיליארד מרק ולארגונים היהודיים 450 מליון מרק.
11 ספטמבר 1903 – בהומל שברוסיה נערכות פרעות ביהודים. לראשונה מתייצבת נגד הפורעים "הגנה יהודית" – נקודת ציון חשובה בתולדות יהדות רוסיה. חלק מהמגינים נאלצים לעזוב את רוסיה ועולים לארץ ישראל. הם נחשבים לראשוני העולים בעלייה השנייה.
11 ספטמבר 1921 – עולה על הקרקע בעמק יזרעאל מושב העובדים הראשון – נהלל.
12 ספטמבר 1935 – בווינה מוקמת ההסתדרות הציונית החדשה _הצ"ח) בהנהגתו של זאב ז'בוטינסקי. מייסדיה הם חברי התנועה הרוויזיוניסטית שפרשו מהסתדרות הציונית העולמית. בכך מגיע לשיאו הקרע בין ז'בוטינסקי לוויצמן ומנהיגי תנועת הפועלים – ראשי התנועה הציונית.
12 ספטמבר 1939 – מתנדבים ראשונים מקרב אנשי היישוב מתגייסים לצבא הבריטי. דוד בן גוריון מגדיר את מטרות היישוב והציונות בתקופה הקרובה: "נילחם יחד עם בריטניה נגד היטל כאילו לא היה ספר לבן, ונילחם נגד הספר הלבן כאילו הייתה מלחמה".
13 ספטמבר 1993 – ישראל ואש"ף חותמים על "הסכם מסגרת" בוושינגטון, שמשמעותו הספקת הלוחמה ביניהם והעברת אזור יריחו ורוב רצועת עזה, בשלב הראשון, לידי הפלסטינים.
14 ספטמבר 1939 – שינוי במדיניות הבריטית כלפי גיוס אנשי היישוב. מוכנים לגייסם לפלוגות חי"ר יהודיות שיגויסו לצד פלוגות חי"ר ערביות. כן מתירים הבריטים לסוכנות היהודית לפתוח לשכת גיוס, במקביל ללשכת הגיוס הממשלתית.
15 ספטמבר 1857 – הקונסול הבריטי בירושלים, ג'יימס פין, משגר תזכיר לשר החוץ בלונדון, ובו הוא מציע ליישב יהודים בארץ ישראל בתור חקלאים, שיפריחו את שממת הארץ.