קהילות שנעלמו

בשנת 1948 חיו במדינות ערב ואיראן כ-956 אלף יהודים. היום נותרו מתוכם פחות מ-13 אלף – 99% נאלצו לעזוב. רובם מצאו בית חדש בישראל, אחרים התיישבו באירופה וצפון אמריקה. סיבות היציאה כוללות דיסקרימינציה, פוגרומים, חרמת רכוש וגירושים ישירים. עד שנות ה-70, הקהילות היהודיות במדינות כמו עיראק, סוריה, לוב ותימן, כמעט ולא התקיימו יותר.

הדוח של JJAC כולל 11 מדינות: עדן/תימן, אלג'יריה, מצרים, איראן, עיראק, לבנון, לוב, מרוקו, סוריה ותוניסיה. עבור מצרים, סוריה, איראן ועיראק, החוקרים חישבו בפירוט את ההפסדים: נכסי מגורים ומסחריים, עסקים, רכוש אישי, וכן רכוש קהילתי – בתי כנסת, בתי ספר, בתי חולים ובתי קברות. לשאר המדינות הוחלו הערכות שמרניות. ההפסדים הגדולים ביותר נרשמו באיראן (61.49 מיליארד דולר), מצרים (59.82 מיליארד דולר), עיראק (34.24 מיליארד דולר) וסוריה (10.69 מיליארד דולר).

לא על פיצויים, אלא על האמת

הארגון JJAC מדגיש: מטרת הדוח אינה להציג חשבון, אלא להשיג הכרה. הפליטים היהודים ממדינות ערב הם השכבה השנייה, שלעיתים נשכחת, של פליטים במזרח התיכון, לצד הפלסטינים. המחברים קוראים לדיון כנה על גורלם של כל הנפגעים בקונפליקטים באזור. הכרה באובדנות של הקהילות היהודיות היא צעד לקראת צדק ופיוס, במיוחד באור התהליכים האחרונים של נרמול יחסים בין ישראל למספר מדינות ערב.

למה זה חשוב

הסיפור של הפליטים היהודים הוא לא רק ספרות, אלא גם גורלות של אנשים שחייהם הופכים. זהו סיפור על משפחות שעזבו הכל כדי להתחיל מחדש. עבור העולים בישראל, הנושא הזה במיוחד קרוב ללב: רבים מהם או ההורים שלהם עברו את היציאה הזו. הכרה באובדנות שלהם היא חלק מהדרך לשחזור הצדק ההיסטורי ושמירה על הזיכרון.

תגובת מרינה רוזנברג קוריטני, ראש המחלקה לעידוד עליה בהצ"ע: "הסיפור של הפליטים היהודים ממדינות ערב הוא חלק מהזיכרון המשותף שלנו. רבים מהעולים בישראל נושאים בתוכם את הסיפור הזה, בין אם זה סיפורי ההורים שלהם או החוויה האישית שלהם. הדוח של JJAC מזכיר לנו כמה חשוב לדבר על העבר בגלוי, כדי לבנות עתיד על בסיס האמת וההבנה ההדדית. אנו גאים שישראל הפכה לבית עבור אלה שאיבדו הכל, ואנו ממשיכים לתמוך בעולים באינטגרציה שלהם ובשמירה על המורשת התרבותית שלהם".