ארה"ב הודיעה על יציאה סופית מאונסק"ו. אחת הסיבות המרכזיות שנקראות היא אנטישמיות
22 ביולי 2025 הנהלתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיעה על החלטה לסיים לחלוטין את חברות ארצות הברית בארגון האומות המאוחדות לחינוך, מדע ותרבות (אונסק"ו). הסיבה הרשמית שנקבעה היא פערים בערכים ובעדיפויות, כולל, לדברי הבית הלבן, "התבטאויות אנטישמיות סיסטמטיות" והטייה פוליטית של הארגון.
לפי הצהרת דובר המסחר, "ארצות הברית לא תשתתף בפעילות מבנים בינלאומיים הפוגעים באינטרסים של המדינה ושל בעלות בריתה".
הטענות העיקריות של וושינגטון כלפי אונסק"ו
היציאה מלווה ברשימת האשמות ספציפיות כלפי הארגון:
- נטייה נגד ישראל. בממשל ארה"ב ציינו כי אונסק"ו קולטת באופן קבוע החלטות חד-צדדיות המוקיעות את ישראל, תוך התעלמות מהפרובוקציות מצד חמאס וקבוצות רדיקליות אחרות.
- עיוות הקונטקסט ההיסטורי. מסמכים מסוימים של הארגון, לטענת ארה"ב, מכחישים את הקשר ההיסטורי של העם היהודי למקומות הקדושים בירושלים.
- אידיאולוגיזציה של האג'נדה. בין היוזמות השנויות במחלוקת – תוכניות הקשורות למדיניות גזעית ומגדרית, שלדברי הבית הלבן, מכתיבות על ערכים חיצוניים למדינות.
- גידול בהשפעת סין. הרשויות בארה"ב ביטאו דאגה מהחזקת מעמדה של בייג'ינג בארגון, כולל ניסיונות לקדם את האינטרסים הפוליטיים של סין בפלטפורמה הבינלאומית.
החלטות אנטי-ישראליות של אונסק"ו: סקירה ל-25 שנה
ההחלטה של ארה"ב לצאת נבעה במידה רבה מהיחס של אונסק"ו כלפי ישראל. במהלך השניים וחצי העשורים האחרונים הארגון פעמים רבות הפך לארנה של החלטות מפוליטזציה, בהן ישראל נמצא בבידוד. בין המקרים הבולטים ביותר:
- 2011 — קבלת פלסטין לאונסק"ו כמדינה חברה. ישראל וארה"ב אז השעו את מימון הארגון.
- 2016 — החלטה בה הר הבית וכותל המערבי מוזכרים אך ורק תחת שמותיהם המוסלמיים, ללא התייחסות להיסטוריה היהודית של המקומות הללו.
- 2017 — כללת מרכז חברון וקבר האבות ברשימת האתרים של "מורשת תרבות פלסטינית", למרות חשיבותם הדתית וההיסטורית ליהדות.
- גינויים קבועים של ישראל בקשר לפעולות צבאיות בעזה — ללא הצהרות דומות כלפי הארגונים המזוינים הפלסטינים.
סיבות לפוליטיזציה
אנליסטים מצביעים על מספר גורמים התורמים לאג'נדה כזו באונסק"ו:
- ייצוג רחב של מדינות התומכות באופן מסורתי בצד הפלסטיני, במיוחד בארגונים המבצעים;
- חוסר במנגנון בדיקה מומחית יעיל לנוסחאות פוליטיות בהחלטות;
- שימוש ברטוריקה הומניטרית לקידום אינטרסים גאופוליטיים;
- תגובה לא מספקת מצד מדינות מערביות, המעדיפות לא להיכנס לוויכוחים פתוחים על נושאים אלו.
ישראל ואונסק"ו
ישראל יצאה מאונסק"ו במקביל לארה"ב ב-2018. חזרה לא נבחנת כרגע. בירושלים הוצהר כי ארגון השואף להגנה על מורשת תרבותית לא יכול להתעלם מעובדות היסטוריות ולהציג גישה חד-צדדית לסכסוך המזרח התיכון.
