המכתב נשלח לנשיאי הקומיסיה האירופית, המועצה האירופית והפרלמנט האירופי – אלו שקובעים את מדיניות היבשת. הרבנים מדברים על כך שלאחר ה-7 באוקטובר 2023, האנטישמיות הגיעה לממדים שאירופה לא ראתה בעשורים. במשפחות יהודיות נשמעת יותר ויותר אותה שאלה: "האם יש לנו עתיד כאן?"

כרגע, התשובה היא רק מילים. הצהרות סולידריות, גינויים רשמיים של אירועים. אך הרבנים מובהקים לחלוטין: זה כבר לא מספיק.

הם מתארים חיים תחת לחץ. תקיפות ואיומים הפכו לשגרה. בתי כנסת פועלים תחת הגנה מוגברת. בתי ספר יהודיים קיימים באווירה של זהירות מתמדת. מה שעד לאחרונה נראה כאפשרות תיאורטית – יציאה המונית של יהודים מאירופה – הופך היום לשאלה פרקטית של תכנון.

מרינה רוזנברג קוריטני, ראש המחלקה לעידוד עליה בהצ"ע, לא ממתינה בניסוחים:

"הקריאה של הרבנים היא SOS. וזה ללא הגזמה: יהודי אירופה מרגישים נטושים. אנחנו לא יכולים להתעלם – אם מנהיגי אירופה לא ינקטו בצעדים אמיתיים, ולא רק הצהרתיים, היציאה תהפוך לעובדה. עבור ישראל זה אומר אחריות ישירה: להיות מוכנים לקבל עולים חדשים, לעזור להם להשתלב, לתמוך – גם מוסרית וגם בפרקטיקה. אי אפשר להתעלם מסיגנל האזעקה הזה".

ההיסטוריה מכירה דוגמאות בהן התרעות כאלה נותרו ללא תשומת לב. היום אירופה עומדת בפני בחירה: או לנקוט בצעדים שיגנו באופן ממשי על הקהילות היהודיות, או להיות עדה לנסיגתן.

השאלה כבר לא אם היציאה אפשרית. השאלה היא כמה זמן נותר למנוע אותה. ולאלו שיחליטו שלא ניתן להמתין יותר, בישראל כבר מושטת יד – כמו לאלו שחוזרים הביתה.