להלן עוד דוגמה נפלאה לכך, שמשבר הקורונה כמו כל משבר מביא אתו גם אפשרויות והזדמנויות חדשות, ואנחנו יודעים לזהות, לנצל ולפתח אותן.

המכתב הזה שיגרה לרכז המחלקה בארגנטינה, אורוגוואי וצ'ילה אלחנדרו מילנקובסקי הגב' קלריסה סיפרמן דה קוהנוף, אשר לומדת דרך הזום בכיתת האולפן שלנו בארגנטינה וגרה באירלנד. כשהיא פנתה בבקשה לצרף אותה לאחד מאולפני המחלקה לרכז שלנו בבריטניה דמיטרי מבזוס, הלא הפנה אותה לאלחנדרו ומאז הכל התגלגל בצורה נפלאה.

הנה המכתב עצמו:

אלחנדרו היקר,

אני כותבת על מנת להודות לך על ההזדמנות שנתתם לי להשתתף בשיעורים באולפן של "שושי" (שושי – הכינוי של המורה יהודית שוסטרמן), שהיה הדבר הטוב ביותר שקרה לי בשנת 2020. מבלי להיכנס לפרטים, הלימודים הוציאו אותי מדיכאון שנגרם לי על ידי המגיפה וכל האבל של בני משפחה ומכרים אחרים. שושי היא מורה יוצאת דופן, שעושה הכל בהתלהבות פנומנלית ומשלבת תרבות יהודית מרשימה עם השפה ומקלה על הלמידה. מזה 34 שנה שאני לא גרה בארגנטינה, והאולפן אפשר לי ליצור קשר מחדש עם היהדות, ונתן לי את ההזדמנות להתיידד עם חברים חדשים שממשיכים להיות בקשר פרטני כדי לשוחח ולתמוך זה בזה.

שוב תודה רבה ותודה גם ל– הצ"ע  שנתנה לי את ההזדמנות הזו.

בברכה,

קלריסה סיפרמן סה קוהנוף