תולדות הציונות ומדינת ישראל: 15–8 בנובמבר
Photo: The day after Kristallnacht
8 נובמבר 1899 – הרצל כותב ביומנו: "אם עד התכנס הקונגרס הרביעי לא אתקדם עם הממשלה התורכית, אכין בצנעה את עניין קפריסין (התישבות יהודית באי הסמוך לארץ ישראל – ראה 23 אוקטובר 1902).
8 נובמבר 1948 – מפקד אוכלוסין ראשון בישראל. מספר התושבים – 782 אלף, מהם 713 אלף יהודים ו-69 אלף ערבים.
9 נובמבר 1914 – הרברט סמואל, מדינאי יהודי-אנגלי מעלה לראשונה בשיחה עם שר החוץ אדוארד גריי, את האפשרות שתורכיה תתמוטט בעקבות המלחמה, ומכיוון שהמעצמות יתקשו להקצות את ארץ ישראל לאחת מהן, אולי ראוי "להגשים את שאיפתו העתיקה של העם היהודי ולכונן מדינה יהודית'. גריי מגיב באהדה.
9 נובמבר 1917 – כוחות בריטיים כובשים את ירושלים.
9 נובמבר 1938 – "ליל הבדולח" בגרמניה. הרס עשרות בתי הכנסת, מאסר רבבות יהודים ופגיעה בעסקיהם. גוברת עזיבת יהודי גרמניה, וחלקם מגיע לארץ ישראל.
9 נובמבר 1952 – נפטר ד"ר חיים ויצמן, הנשיא הראשון של מדינת ישראל ואחד מגדולי המנהיגים הציונים במאה ה-20. בן 79. תפקיד הנשיא מוצע לפרופ' אלברט אינשטיין, אך הוא מסרב.
10 נובמבר 1975 – עצרת האו"פ מקבלת החלטה המגדירה את הציונות כגזענות. תגובות קשות בישראל ובעולם היהודי כולו. מנהיגים יהודים במדינות שתמכו בהחלטה, מוחים בפני ממשלותיהם. גם הקונגרס האמריקאי מביע את התנגדותו להחלטת העצרת.
11 נובמבר 1903 – החרקוב (רוסיה, כעת אוקראינה) מתכנסת ועידה של ראשי הציונות ברוסיה ודוחה מכל וכל את "תכנית אוגנדה". בראש האופוזיציה להרצל עומד מנחם אוסישקין. משתתפי הוועידה אף שוקלים להקים ארגון ציוני חדש, ללא הרצל. הרצל מצידו חוזר ומסביר כי הוא ממשיך לתמוך בהקמת המדינה היהודית בארץ ישראל.
11 נובמבר 1918 – תמה מלחמת העולם הראשונה בחזית אירופה. גרמניה ואוסטרו-הונגריה נכנעות.
11 נובמבר 1936 – מגיעה ארצה ועדת חקירה בריטית לבדיקת הסיבות לפרוץ מהומות הדמים. בראשה לורד רוברט פיל. הוועדה נקראת על שמו – "ועדת פיל". פותחת בסדרת פגישות עם מנהיגי היהודים, הערבים והממשל הבריטי.
11 נובמבר 1969 – אוניברסיטה חדשה פותחת את שעריה – בבאר שבע.
13 נובמבר 1945 – שר החוץ הבריטי, ארנסט בווין, יוצא בהודעה חריפה נגד היהודים והתנועה הציונית. מודיע על צמצום העלייה היהודית ועל הקמת ודעת חקירה אנגלו-אמריקנית למציאת פתרון בארץ ישראל.
14 נובמבר 1945 – הפגנות סוערות בתל אביב נגד הצהרת בווין. המשטרה פותחת באש על המפגינים. שישה הרוגים ועשרות פצועים. בעקבות זה ארגונים "הרגנה", הפלמ"ח, אצ"ל ולח"י מחריפים מעבקם המשותף ותוקפים שוב ושוב מתקנים בריטיים.
15 נובמבר 1947 – היישוב והתנועה הציונית מתכוננים לקראת הבאות: מוקם "מרכז המפקד לשירות העם" – מעין לשכת גיוס ארצית לגיוס לוחמים בקרבות צפויים, אם הערבים יממשו את איומיהם ויפתחו במלחמה במקרה של החלטה על קמת מדינה יהודית באו"ם.