סוריה: רק שתיים מתוך אינספור עובדות אשר מהן מתעלמות האומות המאוחדות
האו"ם בהנהגתו של אנטוניו גוטרש סידר מחדש את העדיפויות: לפי מספר ההחלטות האנטי-ישראליות, ישראל הוכרזה כרע הגדול ביותר בעולם, חמאס – אינם טרוריסטים אלא "תנועה פוליטית", וירושלים, כולל הכותל המערבי, לכאורה אין להם כל קשר לעם היהודי. אפשר להמשיך עם הרשימה הזו.
לעומת זאת, כאשר מדובר בדיקטטורים שדיכאו את עמם במשך עשורים והשמידו את המתנגדים ללא משפט, האו"ם מעדיף לשמור על שתיקה.
סוריה. נפילת המשטר של בשאר אסד חשפה פשעים נוראיים שהתרחשו במדינה זו. תמונות וסרטונים מהכלא בסידנאיה, שהפך לסמל לאכזריות השלטונות הסוריים, הזעיזו את העולם כולו.
נביא רק שני עובדות הממחישות את המציאות הזו.
- נאצים בשירות סוריה
סוריה – אחת מהמדינות הבודדות שלא רק אירחו פושעי נאצים אלא גם העסיקו אותם בשירות המדינה. במשך עשורים הם ייעצו ואימנו את שירותי הביטחון הסוריים. הידוע בהם – הגאופטשטורמפיהרר הקודם של ה-SS, אלואיס ברונר (Alois Brunner), אחד מהסגנים הקרובים של אדולף אייכמן (Adolf Eichmann), אחראי להשמדת שישה מיליון יהודים. - סוריה כמדינת סמים
המשטר של אסד הפך את סוריה למפיק הגדול ביותר של הסם הסינתטי קפטגון, הידוע גם כ"קוקאין לעניים" או "הסם של הג'יהאד". הייצור של סם זה נעשה במפעלים הנשלטים על ידי משפחת אסד. קפטגון נמצא גם אצל טרוריסטים מחמאס, שהשתתפו בזוועות ה-7 באוקטובר. לפי הערכות מומחים, סוריה היא המדינה המרכזית בייצור וביצוא של חומר זה.
עם זאת, אף אחת מהנושאים האלה לא משכה את תשומת הלב של האו"ם.
מסקנה
עיוורון בררני זה של הארגון הבינלאומי מעלה שאלות רציניות לגבי אובייקטיביותו ועמדתו המוסרית. האו"ם, שנוצר כדי לתמוך בצדק ובביטחון בעולם, רק מחמיר בשתיקתו את סבל העמים ומאפשר לדיקטטורות להמשיך בפשעיהן ללא עונש. האם לא הגיע הזמן לשקול מחדש את מדיניות הסטנדרטים הכפולים הזו?